1. בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין, אשר ניתן ביום 22.7.13 (כב' השופטת ענת ברון), אשר קיבל את תביעת המשיבים 1 ו- 2 (להלן:
המשיבים), וניתן צו הצהרתי, לפיו המשיב 1 באמצעות המשיב 2, רכש מהמשיב 3, 65% מזכויות בדירה בתל-אביב (להלן:
הדירה).
כך, גם הורה בית המשפט על מחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובת המבקש, על זכויותיו של המשיב 3.
2. המבקש טוען בבקשתו, כי עומד הוא להגיש ערעור על פסק הדין, וכי סיכוייו בערעור טובים, תוך פירוט טענותיו והשגותיו על פסק הדין.
בחינת מאזן הנוחות, טוען המבקש כי המשיב 1 עוסק במתן הלוואות בשוק האפור, וכשמדובר באדם ערמומי ופתלתל, וכי קיים חשש כי המשיב 1 ימהר לנצל את מחיקת הערת האזהרה על-מנת למכור את זכויותיו בדירה לצד שלישי תם לב, כך שיווצר נזק בלתי הפיך, הואיל וגם אם יזכה המבקש בערעורו, לא יוכל לקבל את הדירה.
בנוסף, טוען המבקש כי הדירה מצויה בבניין "משפחתי", בו גדלו אביו ודודו, וכי למבקש עניין רב בדירה הספציפית, אשר לא ניתן לפצותו בכסף.
מנגד, למשיב 1 לא ייגרם נזק אם המצב השורר משך תריסר שנים יימשך.
3. המשיבים טוענים כי סיכויי הערעור להתקבל נמוכים, ואף קלושים, וזאת נוכח קביעותיו של בית משפט קמא, כך גם לאור ידיעתו של המבקש בעת חתימת הסכם המכר עם המשיב 3, כי סיכוייו לקבל את הדירה קלושים.
לעניין מאזן הנוחות, טוענים המשיבים כי רישום הדירה בבעלותם, לא יגרום למבקש נזק שלא ניתן לתיקון.
עוד נטען, כי המבקש מרוויח מדירה, שאינה בבעלותו, כל השנים מדמי שכירות ומתעשר שלא כדין על גבם של המשיבים. כך, גם לא העביר המבקש משך השנים, 2/3 משכר הדירה.
משכך, טוענים המשיבים כי עיכוב ביצועו של פסק הדין, יגרום גם יגרום לנזק למשיבים, בה בעת שבעקבות פסק הדין, יש לשים קץ להתנהלותו של המבקש.
יתר על כן, מדובר בעיכובו של פסק דין הצהרתי, אשר בית המשפט לא נוטה לעכב ביצועו, וכי עצם ההצהרה על הבעלות, אין בה לגרום נזק למבקש.
עוד הוסיפו המשיבים, כי לאור ההלכה הפסוקה, יש לאפשר למשיבים לפעול בדירה כאוות נפשם, להשכירה ולהינות מפירותיה, ולמצער, ניתן להורות כי המשיבים לא יורשו למכור את הדירה לצדדים שלישיים או לבצע דיספוזיציה בדירה.
כך, דוחים המשיבים את הטענה בדבר קשר רגשי זה או אחר של המבקש לדירה.
לחלופין, עותרים המשיבים להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדה של סכום גבוה, וזאת למקרה שמחירי הדירות ירדו.
כך, כמובן אין מקום, לשיטת המשיבים, לעכב ביצוע תשלום ההוצאות.
4. בהתייחסות המבקש לנטען על-ידי המשיבים, חזר המבקש ופירט אודות סיכויי הערעור, כך גם הרחיב בכל הקשור לקשר המיוחד שלו לדירה הספציפית. עוד הוסיף, כי מחיקת הערת האזהרה אשר רשומה לטובתו, תאפשר למשיב 1 לבצע דיספוזיציה בזכויות.
כך, טוען המבקש, כי אין קשר בין הנטען על-ידי המשיבים, בכל הקשור לטענה כאילו חב הוא כספים למשיבים, לבין עיכוב הביצוע.
לבסוף, טען המבקש כי הסכום שנקבע כהפקדה במסגרת הסעד שניתן במעמד צד אחד, בסך 25,000 ש"ח, סביר הוא, ובמיוחד שמדובר באדריכל שלא יתקשה לממן את אשר יידרש.
5. יוער, כי עם הגשת הבקשה, ניתן צו ארעי על-ידי כב' השופטת ענת ברון, וכנגד הפקדה בסך של 25,000 ש"ח.